מקור תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:א׳:ה׳
1 מָהוּ לְמָעֵט בְּכֵלִים. רִבִּי חִיָיה בַּר אַשִּׁי אָמַר. מְמָעֵטִין בְּכֵלִים. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי יְצְחָק בַּר טֶבָלַיי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין מְמָעֵטִין בְּכֵלִים. תַּמָּן אָמְרֵי. מַחֲלוֹקֶת רִבִּי חִיָיה רַבָּה וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. חַד אָמַר. אָסוּר. וְחַד אָמַר. מוּתָּר. מָּאן דָּמַר. אָסוּר. שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וִיטַלְטְלְֶנּוּ. הוֹרֵי רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרְיָיה לְמִיכְבּוֹשׁ עֲלוֹי כּוֹף.
פירוש קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:א׳:ה׳
1 מהו למעט בכלים. אם נתן כלים למטה ומיעטו מי' טפחים מי מהני המיעוט הואיל וניטל בשבת או לא הוי מיעוט:
2 ה"ג הורי ר"י בר מרייה למכבוש עליו כוף. פי' ליתן קערה למטה כדי למעטו דס"ל כמ"ד ממעטין בכלים: